חשוב להבין, שאדם במצב אובדני נמצא במצב של "ראיית מנהרה" שבו הוא רואה את העולם בצורה צרה ודיכוטומית. ככל שהסבל והכאב גוברים ההתאבדות הופכת לפתרון היחיד. אפשר לאתר ולמנוע אובדנות.

במקרה שבן משפחה מדבר על אובדנות, או שאתם חשים או חוששים שהוא עלול להזיק לעצמו חשוב לדבר על זה. ההנחה ששיח על אובדנות מגדיל את הסיכון האובדני היא שגויה. שיח רגיש ואחראי אינו מייצר את המחשבה להתאבד או מניע לפעולה עצמה אלא מאפשר מקום לאמפתיה, למחשבות חלופיות ועל הזדמנות לקבלת עזרה. תשאלו ברגישות ולא בשיפוטיות את בן המשפחה האם הוא חושב להזיק לעצמו, האם יש לו מחשבות אובדניות. חשוב לשאול בצורה פתוחה ולא ביקורתית ולא להיבהל במידה שהתשובה חיובית אלא להציע לפנות לעזרה. חשוב שתהיו אקטיביים ותראו איך אפשר לעזור ולא להשאיר פתוח את השיחה ללא סיכום על פניה לעזרה.

הנחיות והכוונות על תקשורת עם אדם בעל מחשבות אובדניות תוכלו למצוא במרכזי הייעוץ שלנו, הן במפגשים קבוצתיים והן בשיחות ייעוץ פרטניות.

אשפוז פסיכיאטרי הוא פתרון קצה, אשר מטרתו להחזיר את האדם לאיזון נפשי. לאשפוז פסיכיאטרי חסרונות ויתרונות. בדרך כלל אנשים שיגיעו לאשפוז יגיעו בעקבות חוסר איזון נפשי, אובדן חלקי או מלא עם המציאות, כושר שיפוט לא תקין, חוסר תפקוד ברמה גבוהה מאוד עד כדי הזנחה ותוקפנות ברמה שמהווה סכנה לאדם או לסביבתו (ולא מסיבות פליליות).

במסגרת האשפוז ישנה השגחה ברמות שונות על האדם, מוצע לו טיפול תרופתי ואמור להיות לו גם טיפול רגשי. באשפוז מתנהלים בסווג של "בועה" כי כל כוחותיו של האדם מופנים להתאוששות ושיפור מצבו הנפשי. לרוב אשפוז הוא פתרון אחרון שיוצע לאדם כי מדובר בהפסקה משגרת חיים, מפגש עם אנשים נוספים שמצבם הנפשי לא טוב ועוד. יחד עם זאת למרות החסרונות יש אנשים המעידים על עצמם שאשפוז סייע להם, אפשר להם לנוח, להתאפס להתאזן ולצאת ממצבים נפשיים קשים.

ישנם סוגי אשפוז שונים, במחלקה פתוחה, סגורה, אשפוז יום, אשפוז בכפיה. מידע נוסף תוכלו לקבל מצוות העובדים המקצועיים במרכזי יה"ל.

ראיית המשפחה כמערכת מניחה, כי הפרט והסביבה שבה הוא חי, משפיעים הדדית זה על זה ולא ניתן לראותם במנותק. כשפורצת מחלה נפשית אצל אחד האחים זוהי מציאות לא שגרתית המאיימת לשבש את מעגל החיים הטבעי של המשפחה. מצב משברי זה מציף או מעורר קונפליקטים רדומים בתוך המערך המשפחתי וביחסי האחאים.
יחסי אחים נמנים עם הקשרים האנושיים הבסיסיים ביותר, ועם זאת המורכבים ביותר. אחים חשים אובדן מתמשך על האח שהיה, על המשפחה שהייתה, לעיתים ההפרעה הנפשית מביאה להתמודדות יומיומית עם מצבים לא ברורים, בלתי צפויים ואף מאיימים, מצב המעמיד את האחים הבריאים כ"קורבן שניוני של המחלה". ישנם מסרים סותרים ומבלבלים מההורים: מצד אחד "חייה את חייך אל תתערב", ומצד שני "תעזור לשאת בנטל.." משאלות הצלה, אשמת השורד("למה דווקא הוא חלה ואני לא?") ישנו פחד משיגעון, ולעתים בושה.

בבואנו להעריך את התמודדותם של האחים הבריאים, עלינו להתבונן במספר משתנים מתווכים: עוצמת המחלה ואופייה, השלב בו נמצאים בני המשפחה ביחסם למשבר, גילו של האח הבריא, הפרש השנים בין האח הבריא לאח/ות החולה, וסדר הלידה, מגדר, מצב משפחתי, קרבה גאוגרפית השכלה, מיקומו במעגל החיים, משתנים אישיותיים, מערכת אמונות וערכים ועוד. באופן טבעי הרבה משאבים מופנים אל האח המתמודד ולכן אחים לנפגעי נפש נוטים לזוז הצידה מהפוקוס של ההורים, בין אם מבחירה(מודעת או שלא מודעת) ובין אם כך ההורים נוהגים. אחים צריכים את המקום שלהם, הם "קבוצת סיכון "בעצמם, וחשוב שלא להזניח את הטיפול בהם.

במרכזי יה"ל מתקיימות קבוצות תמיכה לאחים של מתמודדים ,כמו כן הדרכות להורים כיצד לנהוג עם האחים הבריאים.

ישנם כמה ערוצים דרכם ניתן לקבל טיפול נפשי מטעם המערכת הציבורית:

מרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות – יש לתאם תור באופן ישיר.
מרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים – כרוך בהצגת הפניה מרופא משפחה.
מטפלים עצמאיים של קופות החולים ואז הטיפול הוא בעלות מסובסדת, תלוי בהסכם עם הקופה.
מי שמצבו הכלכלי מאפשר יכול לפנות למטפלים פרטיים.

נכות נפשית עשויה לנבוע מסוגים שונים של פגיעות נפשיות שנגרמו כתוצאה ממחלה, או טראומה. הנכות נגרמת כתוצאה של הפרעות נפשיות בדרגות שונות. החל מחרדה קלה ועד מחלות קשות הפוגעות בתפקודו של האדם בתחומי חיים שונים: פנאי, חברה, תעסוקה, ומחייבת ליווי טיפול ולעיתים השגחה .

מימוש זכויות במקרה של נכות נפשית:

מימוש הזכויות יכול להיעשות באמצעות הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. ניתן להגיש תביעה בתנאים שונים, ובמידה ויש הכרה, היא תקפה הן לסל השיקום של משרד הבריאות והן להטבות מגופים אחרים, שחלקן אף לא מותנה בזכאות לקצבת נכות.

ישנן זכויות שונות שמוענקות בגין נכות רפואית שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, גם לנפגעים שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות. לדוגמה, אדם שנקבעו לו לפחות 20% נכות נפשית קבועה, יהיה זכאי לשיקום מקצועי ולסיוע בלימודים. אם לנפגע נפש נקבעו 100% נכות רפואית (או 90% ומעלה בחישוב מיוחד) הוא עשוי לקבל פטור ממס הכנסה כמו כן הוא עשוי להיות זכאי לסיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה ועוד.

יש למלא טפסים ל "נכות כללית ובקשה להענקה מטעמי חסד":

(https://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/forms/General_Disability_forms/Pages/default.aspx)

להוסיף חוות דעת של פסיכיאטר וכל חומר רפואי אחר, לאחר ההגשה תוזמנו לוועדה (בדרך כלל הוועדה מורכבת מפסיכיאטר ומזכירה) שתקבע את אחוזי הנכות, אם בכלל. אדם זכאי להיכנס לוועדה עם בן משפחה מלווה. התשובה נשלחת בהודעת טקסט או מייל. ניתן לערער על החלטות הוועדה תוך 60 יום.

ראשית, יש לדעת, כי שרותי סל שיקום הינם זכות ולא חובה. לא ניתן לכפות על אדם להיכנס למערך השיקום ולקבל את השירותים השונים.

סל שיקום הינו סל של שרותי שיקום בקהילה, בתחומים שונים,
חוק שיקום נכי נפש בקהילה (התש"ס, 2000) מעניק סל שירותים מקיף, הכולל  שירותי ייעוץ, ליווי ותמיכה בתחומי חיים שונים: תעסוקה, דיור, חברה ופנאי ואחרים. סל השיקום נועד לסייע בתהליך השיקום ובהשתלבות בקהילה. השירותים השונים הניתנים על ידי חברות ועמותות שונות המצויות בפיקוח משרד הבריאות.

יכולים להגיש בקשה לקבלת סל שיקום מי שעומדים בכל שלושת התנאים הבאים:

• תושבי ישראל
• בני 18 ומעלה
• מי שנקבעה להם נכות רפואית על רקע נפשי של 40% או יותר, על ידי הביטוח הלאומי.

מי לא יכולים להגיש בקשה לסל שיקום:

• מי שלא נמצאים במעקב פסיכיאטרי סדיר
• מי שמתנגדים לתהליך ורק בני משפחה או קרובים רוצים בשבילם את הזכאות
• מכורים פעילים לסמים ולאלכוהול
• מי שהביטוח הלאומי דחה את תביעתם – לא יוכלו לקבל אישור לבדיקת רופא מוסמך מטעם משרד הבריאות.

רק מי שעומדים בתנאים הבאים יכולים למלא ושלוח את הבקשה:

• איש או אשת מקצוע מתחום בריאות הנפש בקופת החולים, או מצוות סוציאלי בבתי חולים פסיכיאטריים.
• מרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
• שירותי הרווחה.
• מטפלים פרטיים (עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים מוסמכים).
  אם אין למתמודדים מתאם טיפול או גוף מטפל מסייע, הם או בני משפחתם יוכלו למלא את טופס הבקשה, לצרף את כל המסמכים הנדרשים, כולל מהרופא הפסיכיאטר המטפל, ולהגישם ישירות לוועדת השיקום האזורית

להלן סרטון מטעם משרה"ב שמנגיש את המידע
https://youtu.be/uxfDqhgIot0

• אחרי קבלת אישור ועדת סל שיקום, תוכלו לפנות לחברות הנותנות את השירות בתחומים השונים.
• רצוי לבקש פגישת היכרות עם החברות שנותנת שירות באזור המגורים, לקבלת פרטים על השירות ומה  נדרש מכם כדי לקבלו.
• ניתן ורצוי להיעזר באיש המקצוע, המלווה אתכם בפנייה לשירותים השונים.
  עליכם לפנות לחברה תוך חצי שנה מיום קבלת האישור