שלום לך,
ראשית – סליחה על העיכוב במתן התשובה,
ולשאלתך – הפרעת אישיות (וישנם מספר סוגי הפרעות אישיות המוגדרות בDSM שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי) אינה מחלה וגם אינה בעיה שיכולה לעבור, אלא כשמה כן היא – הפרעה במבנה של האישיות הגורמת לסימפטומים שונים ולקשיים בתיפקוד בדרגות עוצמה שונות. טיפול תרופתי מסייע לעיתים בהפחתת חלק מהסימפטומים, אולם הוא בוודאי אינו מספיק. כדאי לברר לגביי טיפולים התנהגותיים (כגון CBT, DBT) שהוכחו כמועילים להפרעות אישיות שונות. בוודאי מומלץ לחפש כל סיוע שיכול להיטיב עם המתמודד/ת, לא להמתין ש"זה יעבור לבד" אך גם לא להשלים שזוהי המציאות ואין מה לעשות. בני המשפחה מוזמנים לפנות למרכז המשפחות הקרוב למקום מגוריהם ולקבל מידע נוסף.
בהצלחה ושנה טובה

מינוי אפוטרופוס הנו מהלך אשר למעשה שולל את זכותו של האדם להחליט, לבחור, ולפעול בענייניו. זהו הליך קיצוני אשר יש לנקוט בו רק במקרים בהם אין ברירה אחרת. מינוי אפוטרופוס מתבצע רק במקרים בהם זו הדרך היחידה להגן על האדם ולהבטיח שיש מי שידאג לנהל את ענייניו השונים.
קיימים מקרים בהם מצב תפקודו של האדם מאפשר לו להיעזר בייפוי כוח הנחשב למהלך המעניק זכות בחירה ויכולת החלטה לאדם. ייפוי כוח הנו מתן הרשאה לאדם לעשות בשמו של מייפה הכוח פעולות שונות עבורו. ייפוי כוח כללי מתייחס לכלל הפעולות המשפטיות או למספר פעולות עליהן מחליט האדם.

מומלץ להתייעץ בתחומים אלו עם יועצים משפטיים הנותנים שירות בחינם במרכזי המשפחות. אלו הם עורכי דין המתמחים בנושאים הקשורים בטיפול במתמודדים.

לצערינו אחת הבעיות הקשות בקרב המתמודדים עם בעיה נפשית היא הסירוב לקבל טיפול. יש לכך סיבות שונות וגם דרכי התמודדות שונות אך לא באופן מיידי. אם מדובר על מצב פסיכוטי או מסוכן יש לפנות לערוץ האשפוז הכפוי על ידי פניה לפסיכיאטטר המחוזי. ניתן להעזר בקופת החולים וגם במרכזי הסיוע למשפחות.
אם לא מדובר במצב של סיכון מומלץ לבני המשפחה לקבל ליווי וייעוץ במרכזי המשפחות לגבי הסרבנות לטיפול של ילדם. הליווי הוא במקביל בשני ערוצים: גם ניסיונות להקניית דפוסי תקשורת וגם למידה כיצד לקבל את המצב הבלתי נסבל הזה.

קצבת נכות משולמת למי שעקב נכותו נקבע שאינו מסוגל לעבוד או יכולתו להשתכר פחתה לפחות ב- 50%.
כל מי שהוכר כנכה מעל 20 אחוזי נכות זכאי לסיוע בשיקום מקצועי מביטוח לאומי מי מוכר כנכה מעל 40 אחוזי נכות זכאי גם לסל שיקום (ממשרד הבריאות) וגם לקצבת נכות שזה כבר תלוי בדרגת אי כושר ההשתכרות.
ניתן לקבל הסבר מפורט יותר במרכזי יעוץ למשפחות

לאחר אשפוז ראשון חשוב שיווצר מה שנקרא "רצף טיפול" . חשוב לפנות לקופת חולים – לעובדת סוציאלית ולקביעת תור מעקב אצל פסיכיאטר, ולבקש מצוות בית החולים לעזור עם התיווך עם קופת החולים. בנוסף, לבני המשפחה כדאי לתאם פגישה במרכז יעוץ למשפחות הקרוב לביתם.

החשש מפני חשיפה מובן בהחלט. אנו עושים כמיטב יכולתנו לשמור על פרטיות בני המשפחה שפונים אלינו. אנו מאמינים שכאשר מצליחים לעבור את המשוכה של החשש ניתן לחוש בהקלה רבה , לקבל תמיכה המסייעת בהתמודדות ולהנות מתחושת שיכות המפיגה את הבדידות המתלווה להסתרה.

שרותי מרכז יה"ל מגוונים וכוללים יעוץ פרטני, קבוצתי , משפטי ועוד. כל השירותים ניתנים ללא צורך בהפניה או הכרה של מוסד כלשהו . כל שיש לעשות הוא להתקשר ולקבוע פגישה.

הנושא של נטילת טיפול הוא מורכב ולא פשוט. השיח סביב הקושי הינו חשוב, ומומלץ שיעשה מתוך מתן כבוד לבן המשפחה ולתהליך הייחודי שלו. מתוך הניסיון שלנו קיימת השפעה רבה לקשר המבוסס אמון עם גורם מקצועי על מידת שיתוף הפעולה של בן המשפחה.
במרכזי המשפחות אנו נותנים כלים לתקשורת מיטיבה בתוך המשפחה ומידע לגבי אפשרויות הסיוע למתמודד ולכם – המשפחה.
אתם מוזמנים לפנות למרכז הקרוב לביתכם ולקבל תמיכה, מידע וכלים.

שלום רב,

הרצון במעורבות של בני המשפחה הוא חשוב ונכון . לצד זאת קיימת חובה המעוגנת בחוק ומחייבת לשמור על חיסיון ופרטיותו של כל אדם הנמצא בטיפול.
במרכז יה"ל ניתן לקבל סיוע בבניית שותפות טובה עם כל גורמי הטיפול ובן המשפחה המתמודד.
במידה ואת/ה מעוניינ/ת – את/ה מוזמנ/ת לפנות למרכז הקרוב לביתך.

בנימין שלום,

בבריאות הנפש אנו מאמינים כי ניתן להגיע להחלמה. החלמה מתיחסת ליכולת לחיות חיים מלאים לצד המחלה, לממש את היכולות ולחיות באיכות חיים טובה. כל זאת דרך תהליך של למידה הכרה וקבלת המחלה ודרך סיוע ושותפות עם גורמי מקצוע ובניית מערכות תמיכה.
יש לציין כי לעיתים יש בלבול בין המושגים – החלמה אינה הבראה או ריפוי אלא היכולת לחיות חיים מספקים ובעלי משמעות עבור האדם לצד המחלה.